שלום! ברוכה הבאה לבלוג Formely known as בעיקר פורמת.
לפני עשור בערך התחלתי לכתוב בקול רם, מבלי לחשוש שמישהו יקרא ומפה לשם נוצר הבלוג שלי "בעיקר פורמת" בבלוגספוט, שהביא לי הרבה נחת. לבלוג אני אוספת את כל האהבות, התשוקות, התסכולים ומה שאנחנו אוהבות לקרוא "אתגרים".. החיים והמסביב. העברתי למשכן החדש הזה את הפוסטים מהשנים האחרונות ואפשר גם להזכר ולקרוא שוב, ואני ממש מקווה שתצטרפי אלי להמשך הדרך, זו אמנם דרך רגילה כזו של אמא שמחפשת השראות בכל פינה אבל היא ממש משעשעת. נו, כמו החיים.
רוקמת אותי (והדרכה)
תיעוד שהוא גם הדרכה לעבודה באקריליק ורקמה, הפעם (לא ממש מפתיע) דיוקן עצמי… אבל יעבוד עם כל תמונה.
הפרשות מהמוזיאון
יש במוזיאון ציור של איש מקיא!
כן, אני יודעת איך לגרום לארבעה ילדים בגילאי 2-11 להתלהב מביקור במוזיאון לאמנות, וחולקת בשיטה כמובן.
מצלחתת בסינית
נסיון להתערות בחברה האמריקאית ומפגש מקרי עם צלחת סינית במוזיאון הוליד חישוקי רקמה חדשים. דייני.
תקראי אותי מימין לשמאל
על התערוכה של חייהב קאהרמן, על סולידריות הנשים המהגרות ואחוות הפורמות והמאחות, את העבודות שלנו ואת עצמנו.
בהתחלה היו סבא וסבתא…
על ההתחלה של הסטודיו והעבודה הממש ראשונה שעשיתי עם רקמה וצילום וינטאג', זו שתשאר תלויה אצלי.
אז מה -אני- עושה כל היום?
הצצתי מתוך החיים בבועה האמריקאית ולקחתי על עצמי אתגר כתיבה. בלי יומרות אבל עם רצון לשוב לפשטות נעימה, לכתוב ולספר.
יומולדת מפרץ ההרפתקאות (שוב בן 4!)
יומולדת לכל הגן וההורים בפעם הראשונה בארץ חדשה… גייסנו את המבנה המוכר שלנו לאירועים ואני מצרפת את כ-ל מה שעבד לנו. ומה שלא.
תקועה בסינק
מתוך ערימת הכלים בכיור עולות המחשבות על החיים בניכר ונולדה השראה להחלפת גלויות שאהבתי במיוחד.