שלום! ברוכה הבאה לבלוג Formely known as בעיקר פורמת.
לפני עשור בערך התחלתי לכתוב בקול רם, מבלי לחשוש שמישהו יקרא ומפה לשם נוצר הבלוג שלי "בעיקר פורמת" בבלוגספוט, שהביא לי הרבה נחת. לבלוג אני אוספת את כל האהבות, התשוקות, התסכולים ומה שאנחנו אוהבות לקרוא "אתגרים".. החיים והמסביב. העברתי למשכן החדש הזה את הפוסטים מהשנים האחרונות ואפשר גם להזכר ולקרוא שוב, ואני ממש מקווה שתצטרפי אלי להמשך הדרך, זו אמנם דרך רגילה כזו של אמא שמחפשת השראות בכל פינה אבל היא ממש משעשעת. נו, כמו החיים.
הציצי של אמא
איך אנחנו אוהבות את הציצי שלנו ואיזו מילה נהדרת זו ציצי. הפוסט שבו רקמתי חזייה וגם מילים לאמא שלי, שכרגיל עושה דברים בדרך שלה.
דוגמה אישית
למה אני מצלמת בהחבא אנשים רצים? זה איכשהו קשור למחשבות על חינוך, באמת, נשבעת.
זכרון של מציאות
הפלוס (והמינוס) בעבודות שאני יוצרת על סמך "מקרים שהיו" היא העובדה שאני מחליטה מה כולנו בבית נזכור. מה את מעדיפה: סיפור או ויכוח?
זו אני הרומנטית
החיבור שבין עבודה סיזיפית לנוסטלגיה שבתמונות חתונה עושה לי את זה.. הסיפור שמאחורי חישוקי החתונה שלי.
Aram Han אמנית טקסטיל פוליטי
על אמנית הטקסטיל אראם האן ומחשבות על המחט ככלי פוליטי.
מתחת לעור
נסיונות עבודה עם סקינס, הלא הם שאריות הצבע האקרילי שנשאר על משטחים, ואיפה אני פוגשת את הילדים שלי סביב הסטודיו.
שוב נשפך צבע
בכל מקום אליו הסתכלתי מישהי שפכה צבעי אקריליק ואני לא הבנתי למה. הפוסט על הפעם שבה נסחפתי אחרי הרוב והניסוי המשפחתי שלנו ב- acrylic paint pouring.
הקשרי הבדיעבד
זה קורה לי לא מעט פעמים כשאני מתחילה לחשוב מחשבה קטנה שמתפתחת די מהר לאיזה ויז'ואל והמקורות מתגלים לי רק בסוף.
