שלום! ברוכה הבאה לבלוג Formely known as בעיקר פורמת.
לפני עשור בערך התחלתי לכתוב בקול רם, מבלי לחשוש שמישהו יקרא ומפה לשם נוצר הבלוג שלי "בעיקר פורמת" בבלוגספוט, שהביא לי הרבה נחת. לבלוג אני אוספת את כל האהבות, התשוקות, התסכולים ומה שאנחנו אוהבות לקרוא "אתגרים".. החיים והמסביב. העברתי למשכן החדש הזה את הפוסטים מהשנים האחרונות ואפשר גם להזכר ולקרוא שוב, ואני ממש מקווה שתצטרפי אלי להמשך הדרך, זו אמנם דרך רגילה כזו של אמא שמחפשת השראות בכל פינה אבל היא ממש משעשעת. נו, כמו החיים.
יומולדת נינג'ות (נטע בן 5)
יומולדת חמש סמי-מושקעת שמתחילה בביה"ס לנינג'ות שמוציא אנרגיה, משלבת קצת יצירה ומסתיימת בקטע דרמטי. כרגיל.
הביאו את הסתיו (או: ליידי דלעת)
הסתיו האמריקאי השתלט על חיינו ואני רק מדמיינת אנשים עם ראש דלעת.
יומולדת 67
על ידיים חזקות ושזופות ומחשבות שעולות ביום ההולדת של אבא שלי עם קטעים מהמכתב שהשאיר אחריו.
שיעור במקומיות ב' (או: באוירת החג)
נסיוות לקלוע לטעם הקהל המקומי (שוב) נכשלים אבל אני מרוויחה רקמה ליום הנישואין שלי וקולקציה חדשה לכריסטמס. אז הכל בסדר.
שיעור במקומיות
רוב הזמן אני לא מרגישה זרה אבל לפעמים פערי התרבות נחשפים במלוא עוצמתם. פוסט על הבמבים בחצר שהניחו על שולחני השראה מתעתעת.
זה היה בסוף הקיץ
הדינימיקה היומיומית עם ילדים שהפכו למתבגרים בקיץ אחד ועם אמא שלא מצליחה להבליג. יצאה מזה גם רקמה חדשה.
אומץ (אני וקרושה)
הסברתי לנטע שאומץ זה לעשות משהו למרות שמפחדים ממנו וגיליתי שזה כמעט אפשרי להיות אמיצה, עם מערכת תמיכה נכונה והמון חוטי צמר.
יצירה מחוץ לשגרה
שלושה טריקים (ועוד בונוס) לשמירה על היצירתיות מפעפעת בזמן טיול משפחתי ארוך מאוד. על היומנים המשפחתיים שלנו.
