שלום! ברוכה הבאה לבלוג Formely known as בעיקר פורמת.
לפני עשור בערך התחלתי לכתוב בקול רם, מבלי לחשוש שמישהו יקרא ומפה לשם נוצר הבלוג שלי "בעיקר פורמת" בבלוגספוט, שהביא לי הרבה נחת. לבלוג אני אוספת את כל האהבות, התשוקות, התסכולים ומה שאנחנו אוהבות לקרוא "אתגרים".. החיים והמסביב. העברתי למשכן החדש הזה את הפוסטים מהשנים האחרונות ואפשר גם להזכר ולקרוא שוב, ואני ממש מקווה שתצטרפי אלי להמשך הדרך, זו אמנם דרך רגילה כזו של אמא שמחפשת השראות בכל פינה אבל היא ממש משעשעת. נו, כמו החיים.
נשים רוקדות
בתוך האיטנסיביות המשוגעת של הקיץ והחזרה לארץ מצאתי את עצמי מול חווה אלברשטיין, ממציאה נשים רוקדות משלי.
קיץ ישראלי 2019
הגענו. אנחנו כאן. במקום במבי בגינה יש חתולים בכל פינה ואת הפויזן אייבי מחליפים לי נחשי צפע. קיץ ישראלי.
הכרה עצמית (או: יומולדת 40)
עשור חדש ושינויים באויר זימנו עבודה על כרטיס ביקור חדש, המתנה לעצמי ליומולדת 40 תהיה הגדרה עצמית מחודשת.
דיוקן עצמי (או: בדרך לחירות)
קצת לפני יום הולדת 40 והדרך שלי לחירות עוברת דרך הרקמה ובודקת, מהיכן מגיעה האובססיה לדיוקנאות עצמיים?
יומולדת חדי קרן (פוסט לא פוליטי)
זה הפוסט הלא אקטואלי ולא רלוונטי שלי כתגובה ל"מצב", אלא אם כן את אמא או סבתא לבנות נורמטיביות ואז הוא מאוד אקטואלי ורלוונטי בהחלט עבורך.
מתערכת (מחשבות מתערוכה)
מחשבות על האופן בו אנחנו צופים בעבודות ואיך אני מתאמנת בלהיות קצת יותר סובלנית בתערוכות…
מניעה את עצמי
קשה להודות אבל פעמים רבות העבודות שלי, ההשראה, מגיעות פשוט מקנאה באחרות. בגברים אני לא מקנאה. זה הרסני.
קרן שמש (וסיגריה) בכיס
בחיפוש אחרי דרכים להנכיח את הזיכרון של אבא שלי לעצמי ואולי גם לילדים שלי, בסוף זה קורה דרך הרקמה וחווה אלברשטיין.
