מצא מין את מינו (או: אני שוב פופלארית וג'ום)

חופשת סמסטר. לסטודנטים שלי היא כמו חופשת לידה, הם לא ישנים וכל הזמן נמדדים ותוך שניה היא נגמרת, אבל לי? אוויר לנשימה! לא ידעתי כמה חיכיתי לה, כי אני נהנית מהכאוס והמרדף אחרי החיים והשיעורים והחידושים אבל ברגע שנשרו מהשבוע 4 קורסים (לא כולם בחופשת סמסטר..) פתאום התפנה לי זמן. וואו. למה שלא אכתוב קצת בבלוג שלי? הרהרתי ביני לבין עצמי לבין חברה במסנג'ר – רעיון מעולה! עניתי וכך עבר חודש וחופשת הסמסטר כמעט והסתיימה. אבל כמו שעצם הקריאה כאן ודאי מגלה לך, לא אני אהיה מהמתייאשות ולאחר מסע מרתק לתהומות התת מודע שלי, הצלחתי לשחזר את הסיסמה לבלוג ולגלות… 1600 תגובות חדשות!

מסתבר שאני להיט מטורף אצל טיפוסים מסויימים, אין לי הכרות איתם ולכן לא ארצה לתייג אבל בהחלט מצאתי כמה מאפיינים דומים. שוב, אני לא רוצה להכליל אבל נדמה שאני בעיקר פופלארית – 1600 תגובות חדשות! – בפלטפורמות מסחר (למין), דוברי סינית ורוסית שכותבים רק קישורים לאתרים (אתרי מין), מסחר נדל"ני (עבור מין) ומין באופן כללי. אני שומעת את אורי צוחק בתוך הראש שלי (-:

Good point, makes a sence especially when one is experienced in the topic. So keep righting and share your thoughts and experirnces. I like this website too (קישור ל"נערות ליווי בצפת")

זו למשל תגובה לפוסט "יומולדת חדי קרן". הגיוני סה"כ. עכשיו, אני יודעת, האוטומט אומר 'בואו נלגלג על ג'ום', כמה שגיאות כתיב המעידות על בורות – אבל אני נאחזת בכל משוב חיובי, בכל תגובה מקדמת ולכן חקרתי את העניין ודעי לך שכאשר ג'ום כותבת לי:

So keep righting and share your thoughts and experiences יתכן והיא באמת מתכוונת לזה! בררתי והמונח Righting אמיתי וקיים ומתייחס לאימון הגוף כך שיוכל לשאת את המשקל שלנו בצורה מאוזנת. אולי לזה היא רמזה? ג'ום אומרת לי (נכון, בין השורות): גל, את בדרך הנכונה! פשוט ייצבי את עצמך טוב יותר בין אתגרי החיים. תגובה מקסימה. אז זה מה שאני מתכוונת לעשות! חבל שבדיוק נגמרת חופשת הסמסטר.

עכשיו רק נשאר לפענח את החלק של "נערות ליווי בצפת". בטח יש כאן מסר סמוי.

עד שאפענח את המסר הצפתי – אולי ג'ום יודעת שעזבנו את ראש פינה/פינת צפת והיא מתגעגעת? – כל הסיפור הזה עם התגובות והפידבק גרם לי להרהר באופן כללי בתגובות ובמשובים שבחיי. בין הסטודיו והחנות עם הפידבקים, ללייקים באינסטגרם, למשובים במכללות ולארבעה ילדים שטורחים לשקף ולדרג כל מעשה הורי שלי – אני אישה די ממושבת ומבוקרת. לאחרונה נתקלתי במאמר שמדבר על חשיבות המשוב החיובי, איכות הוראה זה אחד התחומים שאני מתעמקת ועוסקת בו הרבה בשנתיים האחרונות ובין היתר אלפי משובי סטודנטים עוברים תחת עייני. גם המשובים שכתבו עלי. המאמר הזה טוען שקשה לנו יותר להפנים משוב שלילי, בעוד משוב חיובי נחרט לנו בזכרון.

בואי נשים בצד את כל מה שיש לי לכתוב על משובים ואיך הם מנהלים אותנו וכו אבל הזכרון לטווח ארוך של משוב חיובי? אותי זה ממש הפתיע. כי זה בדיוק ההפך מהפעולה שלי – תשאלו אותי על משובים חיוביים, מחמאות, תגובות מהללות (ראי ערך ג'ום) או כל דבר שנופל תחת פידבק אופטימי ויהיה לי קשה מאוד להיזכר. אבל את הביקורת הקטלנית שקיבלתי בשנה א' בתואר הראשון (שלא לדבר על חוג קרמיקה בכיתה ג') אני זוכרת בעל פה. ואני חושבת שזו גם הסיבה שאני אוהבת שיש בלוג עם תגובות (זה לא רמז עבורך, נשבעת), או חנות אטסי עם פידבקים כי תמיד אני יכולה לחזור ולהתחמם באורם… סתם, לא באמת יוצא לי לעשות את זה אבל האופציה הקיימת ממש מנחמת אותי. הנה כל הדברים הנחמדים האלו שמורים לי וכתבו אותם עלי (-: כשיש לי תגובה מהממת אני מדמיינת את עצמי מדפיסה אותה על חולצה או על שמיכה ענקית – נראה לי שיום אחד כשהמצב יהיה באמת קשה אני אעשה את זה. למה לא בעצם? אם אני לא אקיף את עצמי בדברים חיובים מי כן? (בואי תנקדי את המשפט האחרון, תפרקי לשורות קצרות ויש לך שיר העצמה לפייסבוק! אני לא יודעת לנקד אבל לזרוק משובים שקיבלתי להדמייה… ברור):

למה שלא תהיה לי כרית כזו בסלון? להתרפק עליה בימים קרים (נראה שזה מגיע עם כוס תה ומגניבות כללית שאני כמהה לה)

או שאולי בכלל להדפיס ומראש לחלק לאנשים?

ואגב אם בא לך לשלוח לילדים שלך בווטסאפ תמונה של סווטצ'רט שכתוב עליו 'אמא תמיד צודקת' (או של תמונה מביכה) ולספר להם שבדיוק קנית להם אחד.. זה מאוד פשוט, יש המון אתרים עם הדמיות חינמיות – כדאי לחפש Free Mockup. אני זרקתי את הטקסט לתוך האתר smartmockups אבל לצערי אין לי בו אחוזים והרעיון אותו הדבר בכולם, פשוט בוחרים הדמייה (חינמית או לא – חשוב לבדוק את תנאי השימוש) ומעלים את התמונה מהמחשב/נייד.

בקיצור, אולי בגלל זה, כשג'ום כותבת לי שאני מלאת נסיון ושהיא אוהבת את הבלוג שלי, אני מוכנה להתעלם ממה שקורה בצפת (למרות שאני בד"כ מאוד רגישה לעוולות חברתיות) ואגב, לא – לא העזתי ללחוץ על הקישור. יש גבול לאשלייה העצמית שאני מסוגלת לה (-: שולחת לך משוב חיובי עצום על שטרחת לקרוא אותי.

נשיקות, בעיקר פורמת (גל)